מאגר מידע
מאגר מידע > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > הרעיון הלאומי היהודי > זרמים ציוניים > ציונות מעשית
מאגר מידע > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שנייה

עליה שניה : רקע כללי - באירופה ובא"י | מחברת: אביגיל פז-ישעיהו

תנועת העבודה

ראשיתה של העליה השניה, בין השנים 1904-1903 לוותה במאורעות שהשפיעו על ציבור המהגרים היהודים עמוקות:

  • פרעות בקישינב ובערים אחרות במזרח אירופה. פרעות אלו גרמו לזעזוע בציבוריות היהודית לא-רק משום אכזריותן, אלא גם משום שחשפו את חוסר התגובה וההתארגנות היהודית המעטה להגנה עצמית. פרעות אלו פסקו עם דיכויה של המהפיכה הרוסית בשנת 1906, אך בהמשך גבר הלחץ הממשלתי על היהודים, הוגבלו מקומות ישיבתם ונמשך גירושם מן הכפרים, כמו-כן הוגבלה יכולתם של היהודים להשתלב בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות.
  • מלחמת יפן - רוסיה (1904). צעירים רבים שעמדו להיות מגוייסים לצבא ולהשלח למזרח הרחוק בחרו להגר באופן זמני לארץ ישראל, אך בתוכם היו גם צעירים בעלי הכרה ציונית, שהגיוס לצבא שימש להם אך כדחיפה אחרונה להגשמת רצונם לעלות לארץ.
  • כשלון מהפיכת 1905 ברוסיה. עם כישלונה של מהפיכה ליבראלית זו, שדוכאה בשנת 1906, בחר הממשל הרוסי להפנות את התסיסה החברתית העויינת לכיוונים חברתיים הרחוקים ממנו, לשם כך טיפחה הממשלה הרוסית גם תנועה אנטישמית ציבורית - "ברית העם הרוסי", או בכינוייה המקובל "המאות השחורות", שהתנכלה לציבור היהודי.
  • פולמוס אוגנדה בתנועה הציונית. הניסיון להציע חלופה לרעיון הציוני, ולו לשם יצירת מענה ביניים למצוקתם של יהודי רוסיה ומזרח אירופה הוא שהוביל לנכונותו של מנהיג התנועה הציונית, תיאודור הרצל להציג את תכנית אוגנדה בקונגרס הציוני. הפולמוס שהתעורר בעקבות הצעה זו כמעט ופילג את התנועה הציונית. עבור רבים נחשבה עצם ההצעה כבגידה במהותו של הרעין הציוני.

מותו של הרצל שנה אחר-כך (1904) גרם אף הוא לזעזוע כבד בתנועה הציונית, שאבדה באופן פתאומי את מנהיגה.

מאורעות אלו סימנו את תחילתה של תקופה, שנחתמה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914). עם פרוץ המלחמה פסקה תנועת העלייה לארץ. בסיומה התרחש מאורע מדיני שהיה בעל משמעות להתפתחותו של היישוב בארץ ולדרכה של התנועה הציונית: כיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי ומתן 'הצהרת בלפור'.

בתחילת העלייה השניה החלה להסתמן מגמה חדשה בפעילותם של המוסדות הציוניים. לאחר מותו של הרצל הסתיימה התקופה בתולדותיה של ההסתדרות הציונית, בה התמקדה עיקר הפעילות בנסיון להשיג באמצעים דיפלומטיים צ'ארטר, הסכמה בין מעצמה גדולה לעם היהודי, שתאפשר לו להתיישב בארץ ישראל. תקופה זו הסתיימה לא בשל מותו של הרצל אלא משום שהפעילות הזו לא הניבה את התוצאה הרצויה. עתה פנתה ההסתדרות הציונית לכיוון של 'ציונות מעשית', לצד ציונות סינטטית שילבה בין מגמות הפעילות המדינית למגמות הפעילות המעשית, להרחבת ההתיישבות בארץ ישראל. מגמות אלו התגברו בעקבות מהפכת התורכים הצעירים ב- 1908, שהבהירו כי הממשל החדש עתיד להתנגד למגמות הציוניות כחלק מהתנגדותו הכוללת לכל התארגנות לאומית ברחבי האימפריה.

מבחינה כמותית מספר העולים בעליה השניה היה דומה למספרם של העולים בעליה הראשונה. בעשור זה עלו לארץ בין 20 ל- 30 אלף יהודים. מרביתם של העולים פנה להתיישב בערים. בחלקם הצטרפו ליישוב הישן ובחלקם ליישוב החדש. מיעוטם הצטרף למושבות. המגמה המהפכנית בקרב עליה זו סומנה על ידי קבוצות מיעוט של עולים צעירים, שפנו לעבודה חקלאית במושבות, במטרה להיות לפועלים. במקביל החלה להתפתח תעשייה מודרנית ראשונית: בית חרושת לברזל של שטיין ביפו ושני מפעלי שמן שהקים המהנדס נחום וילבושביץ בחיפה ובלוד.

במושבות החלו להראות סימני התתאוששות מן המשבר שפקד אותן עם העברתן מרשות הברון רוטשילד לניהולה של פיק"א. מדיניותה של החברה, ששאפה להעביר את ניהול המשקים מן הפקידות הממונה לאיכרים עצמם החלה לשאת פירות. את התלות הכספית בתקציבי הפקידות המירו האיכרים בבנייתה של מערכת קואופרטיבית חקלאית עצמאית. כך למשל נוסדה בשנת 1906 "אגודת הכורמים" , אליה השתייכו בעלי הכרמים ביהודה ובשומרון.

קבוצת עולים נוספת , שהגיעה לארץ מבחירה, אך לא השתייכה לעלייה הציונית הסוציאליסטית, היתה העליה מתימן. מבחינות מסויימות היתה עליה זו המשכה של העליה התימנית בתקופת העליה הראשונה (בשנת 1882). עם זאת, בעליה השניה נכרכה היזמה להעלאתם של יהודים אלו לארץ ישראל דווקא בציבור החלוצי, שיזם את העלאתם ושלח שליח מטעמו לתימן לשם כך . יזמה זו היתה כרוכה בכשלון מאבקו של ציבור הפועלים ל"כיבוש העבודה העברית". ראשי תנועת הפועלים קיוו כי עלייה זו תוכל להתחרות בפועל הערבי ביתר הצלחה מן הפועלים שעלו ממזרח אירופה. פרשת קליטתם הלקויה בארץ, אפלייתם (אף כי לא מתוך מדיניות מכוונת מראש) והקשיים ביישובם בארץ הנם פרק עגום בדברי ימיהן של המושבות הראשונות, כמו גם בדרכה של תנועת הפועלים בראשיתה.

בתקופת העליה השניה התפתחו הערים הקיימות וחל גידול בתחום המלאכה, המסחר והבנקאות. בירושלים הרחיב 'הישוב הישן' את שכונותיו והוסיף עליהן חדשות (אחווה, רוחמה), הוקמו מוסדות לימוד חדשים "בית מדרש למורים" (1903) באמצעות חברת "עזרא"; בית ספר למלאכת מחשבת "בצלאל" , שנוסד על ידי פרופ' בוריס שץ, (1906) שתרם רבות לפיתוח תעשיית-בית אמנותית בעיר.

בסמוך ליפו, עיר הנמל המרכזית באותה עת, הוקמה שכונת אחוזת בית - לימים תל-אביב (1909), שהיתה לעיר העברית הראשונה. בחיפה החלה בנייתו של בית הספר הטכני הגבוה הראשון בארץ - הטכניון.

בתקופה זו הוקמו בארץ גם חברות לניהול משקי מטעים. בעלי החברות הללו היו יהודים ציוניים שהתגוררו בארצות מוצאם אך בחרו להשקיע את כספם בחברות חקלאיות שהתמחו בהקמת חוות חקלאיות בארץ, במטרה למוסרן לבעליהן עם הגיען למצב של ייצור רווחי.

משקים אלו, שכונו "אחוזות" הוקמו ברוחמה, בכפר אוריה, בכרכור, בפוריה, בשרונה ובמגדל.

בשנות העליה השניה התרחשה גם התפתחות תרבותית בישוב. החלה להתפתח עיתונות יומית עברית, התרחבה כתיבתה של ספרות עברית, והשפה העברית החלה להתפשט כשפת דיבור. בתקופה זו החל גם המאבק להשלטת השפה העברית בבתי הספר, שכונה אחר-כך 'מלחמת השפות', שנסתיימה בהקמתה של רשת מוסדות חינוך עבריים (המלמדים בשפה העברית), שכללה, כבר בשנת 1914 כ- 200 מורים וכ- 3200 תלמידים.

התפתחותו של היישוב בארץ היתה קשורה גם להחלטתו של הקונגרס הציוני השמיני (1907) להתחיל לפעול באופן מעשי ושיטתי בארץ ישראל. בעקבות החלטה זו נפתח ביפו המשרד הארצישראלי, בראשותו של ד"ר ארתור רופין. לשם פעולתו של המשרד בארץ הוקמה החברה להכשרת הישוב, שנועדה לסייע ברכישת אדמות וביישובם של פועלים חסרי אמצעים על אדמות הלאום. בניהולו של רופין הוקמו חוות הכשרה לפועלים בבן שמן, חולדה ואחר כך בכינרת. כמוכן תמך המשרד בהתיישבות העירונית בארץ (הקמתה של העיר תל-אביב). מפעלו ההיסטורי של רופין היה תמיכתו בנסיונות ההתיישבות של ציבור הפועלים: הקבוצה הקטנה, הקואופרציה, והמושב. בהנהגתו של רופין היה המשרד הארצישראלי לאחד הגורמים המשמעותיים להתפתחותה של ההתיישבות בארץ בכלל ובפרט של ההתיישבות העובדת, שהפכה בתקופת המנדט הבריטי לשיטת ההתיישבות הלאומית המרכזית.

לקריאה נוספת: אתר תנועת העבודה בארץ ישראל

לחלקים נוספים של המאמר:
עליה שניה : מבוא - גורמי משיכה ודחף
עליה שניה : רקע כללי - באירופה ובא"י (פריט זה)
עליה שניה : תנועת העבודה בעלייה השניה
עליה שניה : א.ד.גורדון ורעיונות העליה השניה
עליה שניה : מפלגות הפועלים
עליה שניה : הסתדרויות הפועלים בעלייה השניה


ביבליוגרפיה:
כותר: עליה שניה : רקע כללי - באירופה ובא"י
מחברת: פז-ישעיהו, אביגיל
שם אתר: תנועת העבודה הישראלית
עורכת האתר: פז-ישעיהו, אביגיל
הוצאה לאור : קרן ברל כצנלסון; קרן המייסדים; תנועת העבודה
בעלי זכויות: קרן ברל כצנלסון; קרן המייסדים
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית